זהר

תעב) גוונין סחרין כלילן כחדא, סלקין לה לעילא ביממא, ונחתא בליליא, שרגא דדליק אתחזי בליליא, ביממא אסתתרת נהורא, טמירא במאתן וארבעין ותמניא עלמין, כלהו אזלין לגווה מלעילא לתתא, גו תלת מאה ושתין וחמש שייפין גניזא ואתכסיא לתתא.

פירוש הסולם

תעב) גוונין סחרין כלילן וכו': הצבעים שמסבבים את הנוקבא הכלולים יחד, מעלים אותה, לזווג פב"פ עם ז"א, ביום, ויורדת לבחינתה עצמה בלילה והיא כמו נר הדולק שהארתו נראה בלילה, וביום, הארתו נסתרת ואינה נראה, האור נסתר ברמ"ח עולמות, כולם הולכים ומאירים בתוכה ממעלה למטה, תוך שס"ה חלקים, שהם גנוזים ומכוסים למטה.
פירוש. כי ב' זווגים יש בנוקבא, דיום ודחצות לילה. ויש מעלה בלילה שאז מאירה בבחינתה עצמה, שהיא הארת חכמה, ויש חסרון, שהוא זווג דאחורים המחוסר חסדים ואינה מאירה משום זה. ויש מעלה בזווג של יום שאז מקבלת מזווג פנים בפנים עם ז"א, אבל יש חסרון שאז מתבטלת בחינתה עצמה, בסוד דלית לה לגרמה ולא מידי (כנ"ל ב"א דף ק"ח ד"ה וכבר ע"ש).
וז"ש סלקין לה לעילא ביממא דהיינו לזווג פב"פ עם ז"א. ונחתא בליליא שיורדת לזווג אחורים מבחינתה עצמה. אבל אתחזי בליליא, שבלילה נראה בחינתה עצמה דהיינו הארת חכמה שבה, אלא שאינה מאירה כנ"ל, ביממא אסתתרת, ביום, אע"פ שיש לה הארת פב"פ, מ"מ בחינתה עצמה נסתרת, כי מתבטלת כולה לז"א כנ"ל.
והן ביום והן בלילה, הנוקבא מקבלת הארותיה מז"א, שנקרא תורה, שכולה ימין ושמאל ותורה עם ב' כוללים דימין ושמאל, היא בגי' תרי"ג, אשר רמ"ח מהם, הם בימין ונתונים אל הנוקבא ביום. ושס"ה מהם הם בשמאל שלו, ונתונים אל הנוקבא בלילה. והרמ"ח מאירים בה ממעלה למטה. והשס"ה רק ממטה למעלה בלבד, ולא למטה וז"ש ברמ"ח עלמין כלהו אזלין לגווה מלעילא לתתא, כי אורות הימין יכולים להאיר ממעלה למטה. גו שס"ה שייפין גניזא ואתכסיא לתתא. אלא רק ממטה למעלה בלבד, להיותם אורות של שמאל.