זהר

תסט) כגוונא דא כתיב, ואת להט החרב המתהפכת, מלאכין אית שלחון בעלמא, דמתהפכין לכמה גוונין, לזמנין נוקבי, לזמנין דכורי, לזמנין דינא, לזמנין רחמי, וכלא בחד גוונא. כגוונא דא האי מלאך, בגווגין סגיאין איהו, וכל גוונין דעלמא, כלהו איתנהו בהאי אתר. ורזא דא כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'. וכמה דאית ביה כל אינון גוונין, הכי נמי אנהיג לכל עלמא.

פירוש הסולם

תסט) כגוונא דא כתיב וכו': כעין זה כתוב, ​ואת להט החרב המתהפכת, דהיינו שיש מלאכים שליחים בעולם שמתהפכים לכמה אופנים, פעם לנקבה ופעם לזכר, פעם לדין ופעם לרחמים, והכל הוא בענין אחד. (עי' פירושו לעיל ב"ב ע"ח ד"ה ביאור) כעין זה אותו מלאך הוא באופנים רבים, וכל צבעי העולם, שהוא הנוקבא, כולם, שהם לבן אדום ירוק, הם במקום זה, וזה סוד כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו'. שג' גוונים הנ"ל הם מראה הקשת. שהיא הנוקבא. וכמו שיש בו, במלאך, כל אלו הצבעים כן הוא מנהיג לכל העולם. וענין ג' גווני הקשת כבר הארכנו בו לעיל (בראשית א', אות ע' וע"א, בסולם).