זהר

קכב) בלאי כולא דיליה הכא, וכי סגיאין שלמין נינהו. אלא חד שלמא איהו, ותרין נינהו. חד שלמא איהו, דאיהו שלמה דביתא, דבגיניה אשתמודע דכורא דכר. וחד שלמא אחרא, דאיהו שלמא דתרין סטרין, חד דעאל באמצעיתא באינון תרין סטרין, ועביד שלמא בינייהו, איהו שלום אחרא.

פירוש הסולם

קכב) מאי כולא דיליה וכו': שואל, מהו שכל השלום שלו כאן, וכי יש הרבה מיני שלומים. ומשיב, אלא שלום אחד הוא, והוא שנים. שלום אחד הוא שהוא שלום בית, שבשבילו נבחן הזכר לזכר. כלומר שבחינת הזווג נקרא שלום. ואחד יש, שהוא שלום אחר, שהוא שלום של ב' הצדדים ימין ושמאל שהיתה מחלוקת ביניהם (כנ"ל בפלפה"ס אות ל') שאחד הנכנס באמצע אוחז בב' צדדים אלו, ועושה שלום ביניהם. הוא שלום אחר.