זהר

קיז) כתיב שיר, וכתיב לך דומיה תהלה וגו'. דוד מלכא הוה ידע ברוח קודשא, דאזדמן שיר דא, לאתגליא בעלמא. ואמר, שיר דאזדמן לאתגלי, לך דומיה, איהו בחשאי, דלית רשו לאתגלייא תושבחתא דא, אלא תושבחתא ותהלה דא אלהים בציון, כד אתבני בי מקדשא, דאיהו לקביל מקדשא עילאה, כדין לך ישולם נדר.

פירוש הסולם

קיז) כתיב שיר וכתיב וכו': כתוב שיר, וכתוב, לך דומיה תהלה. דוד המלך ידע ברוח הקדש, ששיר זה, שהוא מלכות, עתיד להתגלות בעולם, ואמר, שיר, העתיד להתגלות, לך דומיה, עתה הוא בחשאי שאיו רשות לגלות תשבחה זו, אלא תשבחה ותהלה זו, תגלה. אלקים בציון, דהיינו כשיבנה בית המקדש, שהוא כנגד המקדש העליון, שהוא מלכות, אז, לך ישולם נדר, ותגלה השיר הזה.