זהר

תכח) דבזמנא דאיהי חפיא נהורא דסיהרא, שמשא לא אתקרב בהדה. בר חוטא חדא דחסד עילאה דאתמשיך עלה, והאי כרי בההוא קליפה ותבר חילה, ויהיב לה נוי ושפירו. ואיהו אמרת, שחורה אני מסטרא דערלה. ונאוה מסטרא דההוא חוטא דאתמשך עלי.

פירוש הסולם

תכח) דבזמנא דאיהי חפיא וכו': ומפרש. כי בזמן שהס"א מכסה אור הלבנה, השמש, שהוא ז"א, אינו קרב אליה. חוץ מחוט אחד של חסד עליון שנמשך עליה, וחוט זה כורה באותה הקליפה המכסה על אור המלכות, ומשבר כחה. ונותן אל המלכות נוי ויופי. הרי שהכל הוא במלכות, ואינה משקרת. והיא אומרת, שחורה אני מצד הערלה. ונאוה, מצד אותו החוט שנמשך עלי.