זהר

ג) וע"ד בעי לקרבא עולה לאתדכאה, וכד קריב לה, בעי לאסטאה רעותיה לגבי מחשבה קדישא. וכד סליק תננא מאינון חלבין ואמורין, ומאינון איברין, לההיא מחשבה רעה סלקא בקדמיתא, וכלהו נטילת לה, ומתזנא מינייהו.

פירוש הסולם

ג) וע"ד בעי לקרבא וכו': ועל זה, צריכים להקריב קרבן עולה להטהר. וכשמקריב אותו, הוא צריך להטות רצונו, אל המחשבה הקדושה. וכשעולה עשן מהחלבים האלו, ומהאמורים האלו, עולה תחילה לאותה מחשבה רעה, ולוקחת את כולם וניזונת מהם. כדי שלא תתקרב אל הקודש, (כמ"ש להלן אות ח' ועי' זהר תרומה אות רע"ז).