פירוש הסולם
רמט)
כיון דחמא קב"ה וכו': כיון שהקב"ה ראה את זה, העיר נשיבת הרוח מתוך עץ החיים שהוא ז"א, ודפק בעץ אחר, שהוא המלכות, ונתעורר הצד האחר הטוב, ונתקדש היום. כי בריאת הגופים והתעוררות הרוחות בלילה הזה, של שבת, הן בצד הטוב, ולא בצד האחר.
פירוש. כיון שראה הקב"ה ששורת הדין הוא עם הס"א, ויש להם כח להתלבש בגופין בעולם, אשר אז ימנע לגמרי בחינת תיקון עוד, (כנ"ל בדיבור הסמוך) הנה אז
אתער מגו אילנא דחיי נשיבו דרוחא העיר נשיבת רוח החיים מתוך עץ החיים
ובטש באילנא אחרא ונזדווג עם העץ האחר, דהיינו עם המלכות, שהשפיע לה נשיבת רוח חיים,
ואתער סטרא אחרא דטוב ושוב נתעורר במלכות הצד השני שבה, דטוב, דהיינו כמו שהיה לפני החטא דאדה"ר, בסוד
זכי הא טוב, כנ"ל.
ואתקדש יומא ונמשכה קדושת השבת בעולם. כלומר, שאע"פ שמשורת הדין היה כח לס"א להתלבש בגופין, עשה הקב"ה לפנים משורת הדין, ולא השגיח כלל בפגם שעשה אדה"ר, והזו"ן, שהם
עץ החיים ועץ הדעת טוב, נזדווגו יחד כלפני החטא, והמשיכו קדושת המוחין דיום השבת בעולם. וז"ס שאמרו (
זהר בראשית ב' דף צ"ה אות קמ"ח) שהאור ששימש בששת ימי בראשית לא נגנז רק לאחר השבת. וע"י פעולה זו שנמשך יום השבת בעולם נתבטלה זממת הס"א, להתלבש בגופין של בני אדם בעוה"ז, ונשארו בבחי' רוחות בלי גופים. וע"כ היה יכול האדם לעשות תשובה.
כי בריאת הגופין והתעוררות הרוחות בלילה הזה הוא מהצד הטוב, ולא מהסטרא אחרא. כי פעולת הקב"ה קיימת לנצחיות וכמו שבשבת בראשית לא השגיח כלל במה שכבר נפגם האדם בחטא דעצה"ד, והזו"ן נזדווגו, וקידש היום כמו לפני החטא, כי ביטל כל שליטתם דס"א אע"פ שהיה להם כח לשלוט, כנ"ל, כן בכל השבתות דשתא אלפי שני, אע"פ שהאדם עוד מלא מזוהמא דחוייא, כי עוד לא תיקן את החטא דעצה"ד,מ"מ כשהוא מזדווג ב
ליל שבת, אין שום שליטה לכחות הרע עליו, והוא ממשיך בזווגו את הגוף והרוח של הולד הנולד, כאילו לא היה בו שום פגם מעצה"ד, דהיינו כאילו כבר תיקן בעצמו את החטא דעצה"ד. וזה אמרו
דהא בריאו דגופין ואתערו דרוחין בסטרא דטוב איהו בהאי ליליא כי אע"פ שהאדם עצמו עוד לא זכי, אין בהאי לילה שום שליטה לס"א עליו, ויוכל להמשיך גופין ורוחין, ע"י זווגו, מסטרא דעץ הדעת טוב, ולא מס"א, שהוא כח התיקון שהיה ב
שבת בראשית, שהקב"ה לא השגיח כלל ברע שהמשיך עליו אדה"ר כנ"ל.
