תוכן

לו) ואביא עתה מאמר אחד מספר הזוהר, בפרשת לך לך, אשר הוא רומז כל האמור, ובו נסיים בע"ה. וז"ל, מי העיר ממזרח, דא אברהם כו'. צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה, דעביד נוקמין, ואפיל שנאין כו'. ירדפם, דא אברהם, וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון, דכתיב יעבור שלום, דא קב"ה דאקרי שלום. אורח ברגליו לא יבא, וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני, או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו, מה מתוק מדבש אומרו, וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני, או בגו סוסוון כו'. דבשלמא גו ענני ניחא, אבל גו סוסוון קשיא, דהיה לו לומר ע"ג סוסוון, וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו. אך הענין הוא, כי עננים הם הנוקבא דסט"א, כמש"ל. והסוסוון, הם נה"י דדכורא דילהון, הרצים ברגליו ומלבישים את האדם, והוא מתלבש בתוכם ממש, ולא עליהם. וסמך ממ"ש בפרשת בא וז"ל, ולאילין עביד שמשין כו', כי סמא"ל הוא דכורא, וכל כתות דיליה הם הנוקבא דאינון כעננים למירכב בהון כו'. וכוחות סמא"ל דכורא, אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור, כל מה שאמרנו, ונכוחים הם למבין.