תוכן

כז) ובא ר' נחמיה לקיים דברי ר' יודן, ואמר לא נתאבקו כו'. פי' בזה שהוא יסוד, כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת, דא כנסת ישראל, להתחבר עמה. כי אז אין סט"א הנקרא אבק, יכולה להתדבק שם. כמבואר בשיר השירים מהזוהר. על אלפי ביתא דא"ת ב"ש, כי בעת הזווג, הכל בחשאי, והמלך והכלה בלחישו. והנה כמו כן אברהם, לא נתאבקו רגליו, יען כי השלום הוא המקפיצו, כמ"ש יעבור שלום, ולא היה סט"א יכול להדבק שם. ואפשר לומר, כי ר' נחמיא פליג אכולהו, כי לדעת ר' לוי, פסיעות רבות בפסיעה אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד, ההולך מביתו לבית הכנסת, שהם דבוקים זה בזה, יסוד ומלכות, ובפסיעה אחת הם מתחברים, כך היה אברהם.