תוכן

כו) ור' יודן דריש סיפיה דקרא, אורח ברגליו לא יבא, שהיה לו לומר לא יבואו, ומדקאמר לא יבא, חוזר אל האורח. והענין הוא, כי האורח שלו, הוא היסוד, בסוד אורח מברך, ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה. ואמר, כי האורח, הוא שנתלבש בו. והכוונה היא, כמה שביארנו, בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין, דהוה רהיט ככוכבא דשביטא. להורות: כי אותה הקפיצה, היותה מכח היסוד, ולא מכח נו"ה. וכן באברהם היה כן, לפי סברת ר' יודן, וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד, כנגד היסוד. וזמ"ש, ר' יודן אומר מיל, שנאמר אורח ברגליו לא יבא, כי מסיפיה דקרא מוכח, שלא היה אלא ע"י היסוד, וזמ"ש לעיל יעבור שלום. אך מש"ה ירדפם, קאי לאברהם, ולא היה אלא ע"י נה"י העליונים.