זהר

מח) כך, כל זמן שישראל היו מתוקנים ומסורגלים כפתילה זו, אור של מעלה היתה דולקת עליהם, ואומרת שירה, ואינו משתכך לעולם. כדוגמת האור על הפתילה, שאינו משתכך לעולם, לנגד מעלה. ואותו השיר הוא המעולה שבשירים, קדש קדשים. נעדר הפתילה, כביכול נעדר האור, ונסתלק, ואין מי שיודע בו.

פירוש הסולם

מח) כך כל זמן וכו': כך כל זמן שהיו ישראל מתוקנים ומיושרים כפתילה זו, אור של מעלה דהיינו השכינה, היה דולק עליהם ואמר שירה, ואינו שוקט לעולם. כמו האור שעל הפתילה שאינו שוקט לעולם מלהמשך למעלה. ואותו השיר, הוא היותר נעלה שבשירים, הוא קדש קדשים. נעדרת הפתילה, כביבול נעדר האור, מסתלק ואין מי שיודע בו. מסורגלים הוא מלשון סרגל לסופר (ב"ר כ"ד) שמישר בו הכתב.