פירוש הסולם
מד)
ד"א ודרור קן לה וכו': פירוש אחר, ודרור קן לה, זו יובל, שהוא בינה. שנאמר וקראתם דרור.
קן לה. בחכמה עליונה. שה"ס הזווג דחכמה ובינה. צפור ודרור, זו למעלה בבינה, דהיינו דרור, וזו למטה, במלכות דהיינו צפור. אשר שתה אפרוחיה, מי היא. היינו הדרור הזו, שהיא שנת החמשים, דהיינו בינה, שהוציאה ממנה ששה אפרוחים, שהם חג"ת נה"י דז"א. והצפור הזו שהיא מלכות.
ביאור המאמר, נודע שאין החכמה מגולה בשום ספירה חוץ מבמלכות. וז"ש
(באות מ"ב) ובחד היכלא מינייהו אית אתר טמיר וגניז מכלא, דהיינו היכל החכמה, שהחכמה מכוסה מכל הספירות,
ולית מאן דידע בההוא אתר בר חד צפור, שהיא המלכות, שרק במלכות לבדה מתגלית החכמה. וז"ש
דאתי בכל יומא תלת זמנין, שה"ס שמקבלת ג' קוין, מז"א, המכונים ג' זמנין,
ומצפצפא בגו אילני דגינתא ואמר גם צפור מצאה בית. כי בית ה"ס חכמה, בסו"ה בחכמה יבנה בית. והצפור שהיא המלכות מצאה והשיגה הבית שהוא חכמה.
והנה מטרם שנתגלתה החכמה במלכות אין הנשמות יכולות לקבל החסדים המכוסים מג"ר דבינה, שה"ס או"א עלאין, הנקראים חירות. כי רק או"א עלאין שה"ס כי חפץ חסד הוא, ודוחים חכמה, נבחנים בהם החסדים כחשובים מחכמה, והחסדים הם ג"ר. משא"כ בנשמות התחתונים, שהם תולדות זו"ן הצריכים חכמה, ע"כ כל עוד שאין מקבלים מן החכמה המגולה במלכות, נבחנים החסדים שמקבלים, בבחינת ו"ק בלי ראש שהם בחסרון ובלתי שלמים. וז"ש
(באות מ"ג) ובההוא צפור ידעין נשמתין סימנייהו. דהיינו שעל ידיה, הם מכירים בחסדים שמקבלים מאו"א, אם הם ג"ר או הם ו"ק בחסרון ראש,
בזמנא דאודן ומשבחן ובזמנא דמשתדלין בחכמתא למנדע וההוא צפור עאל בההוא היכלא וכו', דהיינו אם ע"י השבחים והודאות, והעסק בתורה, הם מעלים מ"נ לאותה הצפור, שהיא המלכות, להכנס בהיכל החכמה,
ואיטמר ואגניז ולא ידיע, דהיינו שאין מושפע ממנה ולמטה אף משהו. כי החכמה מאירה בה רק ממטה למעלה. אז,
ודרור, דא היא נשמתא קדישא דסלקא לעילא דהיינו שהנשמה עולה למעלה לקבל מאו"א עלאין את החסדים,
והיא בת חורין, כי המוחין הם המוחים השלמים ביותר מאו"א עלאין, החשובים מג"ר, ונקראים מוחין דחירות. וכל זה הוא אחר שכבר נתגלתה החכמה במלכות. אמנם מטרם שנתגלתה החכמה במלכות נבחנים החסדים למחוסרי ראש. כנ"ל, והשאר מבואר.
