זהר

שסא) איהי סוד היבום יבמה דיליה בגלותא. י״ב מ״ה ב״י מ״ה תלת גלגולין ילה, אינון תלת אבהן. דעלייהו אתמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר.

פירוש מעלות הסולם

שסא) איהי סוד היבום וכו׳: היא היינו מלכות, היא סוד היבום, דהיינו המצוה ליבם אשת אח שה״ס ד׳ וע״י מצות היבום נעשה היחוד של אח עם ד׳ שהם אחד. יבמה שלו, של ז״א, היא המלכות בעת הגלות. וע״י מצות היבום וכוונת היחוד נעשה צירוף אותיות יבמה: י"ב מ״ה, ב״י מ״ה. שלשה גלגולים שלה, הם שלשה אבות שהם חג״ת, דהיינו תקון ג׳ הקוים, שעליהם נאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר.
פירוש: אין שלמות לז״א אלא עם המלכות, כי ז״א לבד יש בו תשע ספירות ועם המלכות הוא נשלם לעשר, ואז נשלם בו שם הוי״ה דאלפין שבגימטריא מ״ה, ועשר הספירות שלו מרומזות בעשר האותיות של מ״ה, שהם: יו״ד ה״א וא״ו ה״א. ונודע שעצם המלכות אינה מקבלת תקונה אלא בגמר התקון, ובשתא אלפי שני אין עצם המלכות מתגלה כלל, וזהו סוד מספר י״ב הנאמר בכל מקום, שמורה על ג׳ קוים, ומלכות המקבלת התקון של ג׳ קוים, וכשהם נכללים זה מזה, נמצא שכל אחד מאלו הד׳ כלול מג' קוים, והם ד' פעם ג׳ שהם י״ב. שבאמת עם המלכות היו צריכים להיות ד׳ פעם ד׳, אלא משום שעצם המלכות שהיא המקבלת את ג׳ הקוים היא גנוזה, ולא תתגלה רק בגמר התקון לכן לא בא בחשבון רק ג' הקוים שבה המקבלת ונכללת מהם, והם ד׳ פעם ג׳ שהם י״ב. ובחינת מלכות חסרה בכל אחד מהם, אמנם יש כאן הארה כוללת מבחינת מלכות הממותקת בבינה שנקראת מפתחא אשר הארה זו משלמת אותם כל זמן שלא נתתקן עצם המלכות, ושלמות גמור של המלכות תתגלה בגמר התקון.
וזה אומרו איהי סוד היבום וכו׳ שהמיבם צריך לכוין ליחוד הזה ולסוד הזה, שהוא יחוד זו״ן בסוד אח״ד שתשע ספירות דז״א הם אח דאחד, ואשת אח שהיא המלכות שהיא ד׳ דאחד משלימתו ונעשה צירופו של ז"א י״ב מ״ה שנשלם בתקון ג׳ הקוים ומלכות שכל אחד כלול מג׳ ויש בו י״ב ד׳ פעם ג׳. וכן נשלם בו הוי״ה דאלפין שהוא שם מ״ה וכן מלכות עצמה נקראת מ״ה בסוד הצירוף ב״י מ״ה כי בה נשלם השם מ״ה, תלת גלגולין דילה וכו׳ הוא לתקן ולהשלים תקון ג׳ הקוים בכל אחד מהם כנ״ל.