זהר

טו) ונשמתא איהי כלילא בתלת דרגין, ועל דא תלת שמהן אינון לנשמתא, כגוונא דרזא עלאה, נפ"ש, רו"ח, נשמ"ה. נפש, הא אוקמוה, דאיהי תתאה מכלא. רוח, איהו קיומא, דשלטא על נפש, ואיהו דרגא עלאה עלה, לקיימא עלה בכלא, כדקא חזי. נשמה, איהי קיומא עלאה על כלא, ושלטא על כלא, דרגא קדישא, עלאה על כלהו.

פירוש הסולם

טו) ונשמתא איהי כלילא וכו': והנשמה היא כלולה משלש מדרגות, ועל כן שלשה שמות יש לנשמה, כעין הסוד העליון, נפש, רוח, נשמה. נפש, הרי בארוה שהיא תחתונה מכולם. שהיא נמשכת מן הנוקבא, שהיא התחתונה מעשר ספירות. רוח, הוא קיום, השולט על הנפש, והוא מדרגה שלמעלה ממנה, שנמשך מן ז"א, לקיים אותה בכל. הן בחכמה הן בחסדים, כראוי. נשמה היא קיום, עליון על הכל, דהיינו אור הבינה. שהיא עליון על אור ז"א ואור הנוקבה, שהם רוח נפש. ושולטת על הכל, מדרגה קדושה העליונה על כולם. דהיינו על רוח נפש.