זהר

רי) אמר ר׳ יוסי, נפש כי תחטא אהדרנא לקרא עד שיפוח היום, עיטא להאי נפש לאזדהרא מחובהא, ותיתוב לאתדכאה, עד שיפוח היום, עד שלא יפוח יומא דהאי עלמא, וייתי ההוא יומא תקיפא, דיתבע לה מלכא דינא, לנפקא מהאי עלמא. ונסו הצללים, דא הוא רזא בין חברייא דקא אמרי, דבשעתא דמטי זמנא דב״נ לנפקא מן עלמא, צולמא דבר נש אתעבר מניה, הה״ד עד שיפוח היום, עד דלא ינשוף יומא לנפקא מהאי עלמא. ונסו הצללים, דאתעבר צולמא, יתוב קמי מאריה.

פירוש הסולם

רי) אמר ר׳ יוסי וכו׳: אר״י, נפש כי תחטא. נחזור אל הכתוב, עד שיפוח היום. עצה לנפש הזאת, שתזהר מחטאה, ותשוב להטהר, עד שיפוח היום, עד שלא יפיח היום של עולם הזה, ויבא היום ההוא הקשה שיתבע המלך דין להוציאה מעולם הזה. ונסו הצללים זה הוא סוד בין החברים, שאומרים, שבשעה שמגיע זמנו של אדם לצאת מן העולם, נעבר ממנו הצלם של האדם, ז״ש, עד שיפוח היום, עד שלא יפיח היום לצאת מן עולם הזה, ונסו הצללים, שנעבר הצלם, ישוב לפני אדונו.