זהר

תקד) זכאה איהו, מאן דאשתדל בגלותא בתראה, למנדע לשכינתא, לאוקיר לה בכל פקודין, ולמסבל בגינה כמה דוחקין. כמה דאתמר, אגרא דכלה דוחקא. וישכב במקום ההוא, אם יש כ"ב אותיות דאורייתא, איהי שכיבת עמיה.

פירוש הסולם

תקד) זכאה איהו מאן וכו': אשרי הוא, מי שמשתדל בגלות האחרונה לדעת את השכינה, להוקיר אותה בכל המצוות, ולסבול בשבילה כמה דחקות, כמו שאמרו, שכר הכלה היא הדחק והצער (ברכות ו' ע"ב) כלומר, לפום צערא אגרא (אבות ה') וישכב במקום ההוא. וישכב, הוא אותיות, ויש כ"ב, שפירושו, אם יש כ"ב אותיות התורה, דהיינו שהוא שלם בתורה, השכינה שוכבת עמו.