זהר

תצח) אמר בוצינא קדישא, ודאי ההוא תנא דאתטמר בסלע דחויא אמר דא, דכתיב ביה איתן מושבך ושים בסלע קנך. דתלת אבהן נקראו איתנים, ורביעאה איתן מושבך. דביה מתישבא הלכה, דאתמר בה הלכה למשה מסיני. דאיהו אתפשט על שתין רבוא דישראל, ונהיר לון באורייתא, כשמשא דאתכסי בליליא, ונהיר לכל ככביא ומזלי. ולית ליליא אלא גלותא, ואיהי שומר מה מלילה שומר מה מליל. ואתגליא ביממא, דאתמר הבקר אור, בקר דאברהם, דאתמר ביה ובקר וראיתם את כבוד יי', חי יי' שכבי עד הבקר.

פירוש הסולם

תצח) אמר בוצינא קדישא וכו': אמר המאור הקדוש, שהוא ר' שמעון, ודאי אותו תנא שנסתתר בסלע של הנחש, אמר זה. שכתוב בו איתן מושבך ושים בסלע קנך. כי ג' אבות נקראים איתנים, והרביעי שהוא משה, איתן מושבך, שבו מתישבת הלכה, שהיא השכינה, שנאמר בה, הלכה למשה מסיני. שהוא מתפשט על ששים רבוא ישראל, ומאיר להם בתורה כשמש המתכסה בלילה ומאיר לכל הככבים והמזלות. כן משה לולא היה מסתתר באותו סלע, לא היה יכול להאיר לישראל, ואין לילה אלא גלות. וזהו שומר מה מלילה שומר מה מליל. שסובב על הגלות. שאז משה מסתתר בסלע, ומתגלה ביום, בזמן הגאולה, שנאמר בו, הבקר אור, שהוא בקר דאברהם, שנאמר בו, ובקר וראיתם את כבוד ה'. חי ה' שכבי עד הבקר.