זהר

תרעב) רבי יוחנן קשישו יומוי, ותקיפו עינוי מלאסתכלא, וחולשא תקיף עלוי. קם ואמר, מה אנא לעלמא דאתי, דקא הוי לי בנין ומיתו. אמרו ליה, רבינו, מימך אנו שותים, כמה בנין את שבקת דאתקיפו לך לעלמא דאתי, לא נח דעתיה.

פירוש הסולם

תרעב) רבי יוחנן קשישו יומוי וכו': רבי יוחנן היה זקן ובא בימים, ותכהנה עיניו מלראות, וחולשה רבה עליו. קם ואמר, מה אני לעולם הבא, כיון שהיו לי בנים ומתו. אמרו לו תלמידיו, רבנו, מימך אנו שותים, והמלמד בן חברו תורה הרי זה כאלו ילדו, וא"כ כמה בנים אתה מניח שיחזקו אותך לעולם הבא. לא נחה דעתו של ר"י בזה.