זהר

נז) עשיראה בתפלה, ודא שכינתא. עלה אתמר, תפלה לדוד הוה משל על ישראל. דאמר, כלה ענן וילך, ושטן בעא לקטרגא ליה, ואמר קב״ה, איוב לא בדעת ידבר. אוף ביעקב בגין דחזא ברוח דקודשא דוחקא דגלותא.

פירוש מעלות הסולם

נז) עשיראה בתפלה ודא וכו׳: זה המשך בספר תקונים תקון י"ג אחר תשיעאה ברנה התקון העשירי, הוא בתפלה, וזוהי השכינה מלכות שנקראת תפלה. עליה נאמר תפלה לדוד שמעה ה׳ צדק. ודוד אמר ברוח הקודש על אחרית הימים של הגלות, אמר על ישראל בחנת לבי פקדת לילה, ואין לילה אלא גלות. ואיוב מה שאמר הכל היה משל על ישראל. שאמר כלה ענן וילך, והשטן רצה לקטרג עליו. ואמר הקב״ה איוב לא בדעת ידבר. אף יעקב וכו׳ ההמשך הוא בפנים הזהר מאות קפ״ו ולהלן.