חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות תקמב

זהר

תקמב) פתח ואמר, אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון, אמאי יתיב תמן. אלא מאן דיתיב בשפתא דימא, אשתמש בתפנוקי עלמא, והכא אשר דא פתחא עלאה דצדיק כד אתברכא לארקא ברכאן בעלמא. והאי פתחא אשתמודע תדיר ברכאן דעלמא, ואקרי אשר, ודא הוא עמודא מאינון דקאים עלמא עלייהו.

פירוש הסולם

תקמב) פתח ואמר אשר ישב לחוף ימים וגו': שואל, למה ישב שם. ומשיב, אלא מי שיושב בשפת הים ביסוד המלכות שנקראת ים, משתמש במעדני עולם, דהיינו המוחין הנמשכים מעדן. וכאן, אשר, הוא פתח העליון של צדיק, שהוא יסוד, כשמתברך להריק ברכות בעולם. ופתח הזה נודע תמיד לברכות העולם, ונקרא אשר, וזהו עמוד מאלו שהעולם עומד עליהם.
פירוש, ד' בני השפחות הם בחינת ד' אחורים שבד' ספירות חו"ג ונו"ה, (כמ"ש לעיל ויצא ס"ד ד"ה כל ע"ש) ונמצא, אשר,שהוא האחורים שבספירת הוד. אכן באחורים דהוד נמצאים בם הדינים דמסך דחירק, שעליו יוצא קו אמצעי המיחד ב' הקוים זה בזה, ומחזיר האחורים להיות פנימיות, בסו"ה וכל אחוריהם ביתה. וז"ש אשר, דא פתחא עלאה דצדיק, כי צדיק שהוא יסוד והוא קו אמצעי, מקבל כח המסך דחירק מאחורים דהוד, שה"ס אשר, וע"כ נחשב אשר לפתח עליון בשביל היסוד, כד אתברכא לארקא ברכאן בעלמא. כי לולא המסך דחירק שמקבל מאשר, לא היה לו ברכות להשפיע לעולם. וז"ש והאי פתחא אשתמודע וכו'. וז"ש ודא הוא עמודא מאינון דקאים עלמא עלייהו שאע"פ שהוא דינים, מכל מקום, העולם, שהוא הנוקבא, עומד עליו. שזולתו לא היה יכול קו אמצעי ליחד הקוים זה בזה. כנ"ל, והעולם היה נחרב ויבש.