זהר

נח) לית מאן דקאים קמי תרעא דצלותא, ועליה אתמר, לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער, דאיהו תרעא דמלכא. בגין, דצלותא איהי מצוה, ודא שכינתא. אורייתא, דא קב״ה. לא צריך הפסקה בינייהו, וצריך לסלקא תורה ומצוה, בדחילו ורחימו. דכל פקודין דעשה ולא תעשה, כלהו תליין מן שם יהו״ה. כמה דאוקימנא רזא דא, שמי עם י״ה, שס״ה מצות לא תעשה. וזה זכרי עם ו״ה, רמ״ח מצות עשה.

פירוש מעלות הסולם

נח) לית מאן דקאים וכו׳: אין מי שיעמוד לפני שער התפלה למנוע אותה מלהתקבל, ועליו נאמר, לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. בשער פירושו השער ההוא של המלך. כי עיקר אחיזת הקליפות הוא בשער התפילה, וצדיק המתפלל באהבה ויראה, נאמר עליו יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. היינו שכל הקליפות והמקטריגים בורחים ומסתלקים משערי התפלה והתפלה מתקבלת. והצדיק ההוא נבחן כלוחם עם אויביו ומבריחם משער המלך ועליו אומר הכתוב לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער. משום שתפלה היא מצוה והיא השכינה, מלכות נוקבא דז"א. ותורה שהוא הקב״ה דהיינו ז"א אסור שתהיה הפסקה ביניהם. והיינו שצריכים להבריח את הקליפות המפסיקים את היחוד של קב"ה ושכינתיה. וצריכים להעלות התורה והמצוה על ידי יראה ואהבה כי כל מצות עשה, ומצות לא תעשה תלוים כלם בשם הוי״ה. כמו שביארנו הסוד הזה אשר מספר אותיות שמי שהוא ש״נ עם מספר י״ה שהוא ט"ו עולים ביחד כמנין שס״ה מצות לא תעשה. וזה זכרי, מספר זכרי שהוא רל״ז עם מספר ו"ה שהוא י"א, עולים ביחד רמ״ח שהם רמ״ח מצות עשה.