זהר

שיט) כיון דחמת לילית דא, ערקת, והיא בכרכי ימא, ועד כען היא זמינא לאבאשא בני עלמא. וכד זמין קב״ה לחרבא רומי רשיעתא, ולמהוי חורבן לעלמין, יסלק להאי לילית, וישרי לה להאי חורבא, בגין דהיא חורבנא דעלמא. הה״ד אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח.

פירוש הסולם

שיט) כיון דחמת לילית וכו׳: כיון שראתה לילית את זה, ברחה, והיא בכרכי הים. ועד עתה היא מוכנה להזיק לבני העולם. וכשעתיד הקב״ה להחריב את רומי הרשעה, ושתהיה חרבה לעולם, תעלה לילית זו מן הים, וישכין אותה בחורבה הזו של רומי, משום שהיא חורבן העולם. ז״ש, אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח.