זהר

תקעא) ואי תימא, הא תנינן דחמאת שפחה על הים, מה דלא חמא יחזקאל נביאה, יכול כההוא יומא דקאימו ישראל על טורא דסיני. לאו הכי. בגין דההוא יומא דקיימו ישראל על טורא דסיני, אעבר זוהמא מנייהו, וכל גופין הוו מצחצחן, כצחצחא דמלאכין עלאין, כד מתלבשן בלבושי מצחצחן, למעבד שליחותא דמריהון.

פירוש הסולם

תקעא) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי למדנו, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. אתה יכול לומר, שהיה כיום ההוא שעמדו ישראל על הר סיני, אינו כן. משום שביום ההוא שעמדו ישראל על הר סיני. הוסר הזוהמא מהם, וכל הגופים היו מצוחצחים בצחות מלאכים העליונים, כשמתלבשים בלבושי צחצחות לעשות שליחות אדונם.