זהר

תקא) ר' יהודה פתח, שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי וגו', זכאה חולקהון דישראל, מעמין עעכו"ם, דחדוותא ותפנוקא דלהון בקב"ה, דכתיב שוש אשיש ביי'. כיון דאמר ביי', אמאי כתיב באלהי. אלא הכי אמרו ישראל, אי ברחמי אתי עלנא, שוש אשיש ביי'. אי בדינא, תגל נפשי באלהי.

פירוש הסולם

תקא) ר' יהודה פתח וכו': רי"פ, שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע וגו'. אשרי חלקם של ישראל יותר מעמים עכו"ם, שהשמחה והתענוג שלהם הוא בהקב"ה, שכתוב, שוש אשיש בה'. כיון שאמר בה', למה כתוב באלקי. אלא כך אמרו ישראל אם ברחמים בא עלינו, שוש אשיש בהויה, שהוא רחמים. אם בדין, תגל נפשי באלקי שהוא דין.