זהר

תכב) תא חזי, זכאין אינון ישראל קמיה דקב"ה, דאחידן באנפין עלאין דמלכא. באינון פנים דהוא ושמיה אחידן בהו, ואינון ושמיה חד הוא. ושאר עמין אחידן באינון פנים רחיקין, באינון פנים תתאין. ובגיני כך אינון רחיקין מגופא דמלכא, דהא חמינא כל אינון דמצרים, קריבוי דישמעאל, כמה אחין וקריבין הוו ליה, וכלהו הוו באנפין תתאין, באינון פנים רחיקין.

פירוש הסולם

תכב) תא חזי זכאין וכו': בוא וראה, אשרי הם ישראל לפני הקב"ה, שנאחזים בפנים העליונים של המלך, בפנים ההם, שהוא ושמו אחוזים בהם, והוא ושמו אחד. (כנ"ל אות ת"ד) ושאר העמים אחוזים באלו פנים הרחוקים, באלו פנים התחתונים, ומשום זה הם רחוקים מגוף המלך. כי אנו רואים, כל אלו המצרים קרוביו של ישמעאל, וכמה אחים וקרובים היו לו, וכולם היו בפנים התחתונים באלו פנים הרחוקים.