זהר

תז) וזרעא דישראל אקרון אדם. ת"ח, כתיב ביה בישמעאל, והוא יהיה פרא אדם. פרא אדם, ולא אדם. פרא אדם, משום דאתגזר. ושירותא דאדם הוה ביה, דכתיב וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמולו את בשר ערלתו, כיון דאתגזר, עאל בהאי שירותא, דאקרי כל. הה"ד והוא יהיה פרא אדם, ולא אדם. ידו בכל, ידו בכל ודאי, ולא יתיר, משום דלא קביל פקודי אורייתא. שירותא הוה ביה, בגין דאתגזר, ולא אשתלים בפקודי אורייתא. אבל זרעא דישראל, דאשתלימו בכלא, אקרון אדם ממש, וכתיב כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו.

פירוש הסולם

תז) וזרעא דישראל אקרון וכו': וזרע ישראל נקראים אדם. בוא וראה, כתוב בו בישמעאל, והוא יהיה פרא אדם. פרא אדם ולא אדם, פרא אדם נקרא משום שנמול, והתחלה של אדם היתה בו, שכתוב, וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמולו בשר ערלתו. כיון שנמול נכנס בהתחלה זו שנקרא כל, שהוא יסוד. ז"ש והוא יהיה פרא אדם. ולא אדם. ידו בכל, בכל ודאי ולא יותר, משום שלא קיבל מצות התורה, התחלה היתה בו משום שנמול, אבל לא נשלם במצות התורה. אבל זרע ישראל שנשלמו בכל נקראים אדם ממש, וכתוב, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.