זהר

רעח) כד אתינא, ואמינא הני מלי קמי דר"ש, אמר ודאי חכימא הוה. ות"ח, לית עשבא ועשבא דאתייליד בארעא, דלא הוה ביה חכמתא סגיאה, וחיליה בשמיא סגיא. תא חזי, מן אזובא. דבכל אתר דבעי קב"ה לדכאה לב"נ, באזובא מתדכי. מ"ט. משום דיתער חיליה דלעילא דאתפקדא עלוי, דהא ההוא חילא דאתפקדא עלוי כד אתערא, מבערא רוח מסאבא, ואתדכי בר נש. ועלך אמינא בריך רחמנא דשזבך.

פירוש הסולם

רעח) כד אתינא ואמינא וכו': כשבאתי וספרתי דברים אלו לפני ר' שמעון, אמר, ודאי חכם היה. ובוא וראה, אין עשב ועשב הנולד בארץ, שלא תהיה בו חכמה רבה, וכח גדול בשמים. בוא וראה מן האזוב. שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר את האדם, באזוב הוא נטהר. מהו הטעם. משום שיתעורר כחו של מעלה שנפקד עליו, כי כח ההוא שנפקד עליו, כשמתעורר, הוא מבער את רוח הטומאה והאדם מטהר. ועליך אני אומר, ברוך הרחמן שהצילוך.