חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות רס

זהר

רס) פתח ואמר, ואלה בני צבעון ואיה וענה וגו', הוא ענה אשר מצא את הימים וגו', האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, לאו אלין אינון, דכתיב בהו, האימים לפנים ישבו בה וגו', ובני עשו יירשום וגו'.

פירוש הסולם

רס) פתח ואמר ואלה בני צבעון וגו': מקרא זה בארוהו. אבל בוא וראה, אין אלו אותם שכתוב בהם, האימים לפנים ישבו בה וגו', ובני עשו יירשום וגו'.
ביאור הדברים, כי נודע, שבהמשכת קו שמאל מתגלים דינים. ויש כאן הפרש בין אור הזכר אל אור הנקבה. כי בהמשכת קו שמאל בבחינת אור הזכר, שהוא ממעלה למטה מתגלים דינים קשים מאד. אבל אם ממשיך הארת השמאל בבחינת אור נקבה, שהיא ממטה למעלה, מתגלים רק דינים רפויים שאינם קשים. כמ"ש בזהר אמור דף ע"ג אות קצ"ט, וז"ל, אלא דההוא קלא לאו איהו לגבי יצחק כבקדמיתא, דהיינו הארת קו שמאל שה"ס יצחק, דתמן תוקפא תקיפא שרייא, ששם שורים דינים קשים, אלא לגבי אינון בי דינא דלתתא, דהיינו הארת קו שמאל, בבחינת אור הנקבה, הנקראת בית דין שלמטה, דאנון רפויין יתיר, שהם דינים רפויים ואינם קשים ע"ש.
וזה אמרו כאן. אזלי, שהלכו לתקן את הנוקבא, כד מטי חד בי חקל יתבו, כשהגיעו אל הנוקבא, הנקראת חקל תפוחין, ישבו, כי המוחין של הנוקבא נמשכים בישיבה, ולא בעמידה. פירוש. כי פעולת המשכת מוחין דג"ר נרמזת בעמידה, כמו העומד הזוקף כל קומתו. ופעולת המשכת מוחין דו"ק, נרמזת בישיבה, כמו היושב שקומתו מושפלת. וכיון שבאו להמשיך מוחין אל הנוקבא, שהארתה ממטה למעלה, שהיא בחינת מוחין דו"ק, ע"כ אומר, יתבו, שהיא פעולה בישיבה.
וז"ש, זקפו עינייהו, נשאו עיניהם, דהיינו שהתחילו להמשיך המוחין המכונים עינים וראיה וחמא ליה לטורא, וראה בהר, דהיינו שהמשיך הארת השמאל המכונה הר, דהוו סלקו ברומיה בריין משניין, שבריות משונות היו עולות בראשו, דהיינו גילוי הדינים הבאים עם המשכת הארת השמאל, מגילוי ג"ר דקו שמאל, שה"ס ראש ההר, ואע"פ שהוא לא המשיך אלא ו"ק שהם אור הנקבה, אמנם אי אפשר להמשיך ו"ק זולת אם ממשיך מתחילה קומה שלמה, ואחר כך מניח את הג"ר ונוטל רק ו"ק, (כנ"ל וירא דף ז' ד"ה והוא ע"ש) ולפיכך ראה את הדינים המתגלים מג"ר דשמאל בעת המשכתו את ו"ק דשמאל. וז"ש, דהוו סלקו ברומיה וכו'. וז"ש חמינא דהאי טורא איהו תקיף, ראה שההר הזה, דהיינו הארת השמאל, הוא קשה וחמינא אלין בריין דאינון משניין, וראה אלו הבריות אשר שם, דהיינו פועלי הדין, שהן משונות, כלומר שמטילות אימה ופחד.
וז"ש, אמר ליה, מאן דדחיל מחטאוי דבידיה אית ליה למדחל, כלומר, שאין לפחד אלא אם ממשיך אור זכר, שהוא ממעלה למטה, שהוא חטא עצה"ד, (כנ"ל ב"ב דף קפ"ט ד"ה וע"ד) אבל אם ממשיך אור הנקבה, שאין בזה חטא, אין כאן שום פחד. תא חזי, לאו אלין מאינון בריין תקיפין דהוו משתכחין בטוריא, אלו הבריות שאתה רואה, אינן אותן הבריות החזקות הנמצאות בהרים, כלומר, אין אלו אותם הדינים הקשים, שדרכם להתגלות עם המשכת אור הזכר שבשמאל, כי אלו המתגלים עם אור הנקבה, שאתה רואה, אינם קשים, אלא דינים רפויים, כמבואר לעיל, וז"ש פתח ואמר ואלה בני צבעון וגו' אבל ת"ח, לאו אלין אינון דכתיב בהו האימים לפנים וגו', כי אלו שנקראים אימים הם פועלי הדין המתגלים מהמשכת אור הזכר שבהארת השמאל, וע"כ נקראים אימים, להיותם דינים קשים המטילים אימה גדולה, ואלו הנקראים ימים, הם פועלי הדין המתגלים עם המשכת אור הנקבה שבהארת השמאל, שאינם אלא דינים רפויים. וע"כ נקראים ימים, ולא אימים.