זהר

שמב) כגוונא דא, מאן דיתבע בעותיה למלכא, בעי ליחדא שמא קדישא ברעותיה, מתתא לעילא ומעילא לתתא, ולקשרא כלא בחד קשרא, ובההוא קשורא אשתכח בעותיה. א״ר יוסי, מאן הוא חכימא, למתבע בעותיה כדוד מלכא, דהוא הוה נטיר פתחא דמלכא. א״ל ר׳ חייא ודאי הכי הוא. וע״ד אורייתא אוליף לן, ארחי דמלכא קדישא, בגין דננדע למיהך אבתריה, כד״א אחרי יי׳ אלהיכם תלכו וגו'.

פירוש הסולם

שמב) כגוונא דא מאן וכו׳: כעין זה, מי שמבקש בקשה מן המלך צריך ליחד את השם הקדוש ברצונו, ממטה למעלה, ממלכות עד הכתר, וממעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשר הכל ביחוד אחד, בא״ס ב״ה, ביחוד הזה יכלול בקשתו. אמר ר׳ יוסי, מי הוא חכם לבקש בקשתו כדוד המלך, שהוא היה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה להמלכות הנקראת פתח המלך. א״ל ר׳ חייא, ודאי כך הוא. וע״כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש כדי שנדע ללכת אחריו. כש"א, אחרי ה׳ אלקיכם תלכו וגו'.