זהר

תפב) תו אמר ר' שמעון, כתיב, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. מאי טעמא. בגין דלא אתחזי דינא בהאי יומא. ואי תימא הא לגבוה סלקא. בכל מושבותיכם קאמר, ולא לגבוה. וההוא דסלקא לגבוה, לאכפיא לדינא אחרא סלקא. דתנינן, אית אשא אכלא אשא. ואשא דמדבחא, אכלא אשא אחרא.

פירוש הסולם

תפב) תו אמר ר' שמעון וכו': עוד אמר ר"ש, כתוב, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. מהו הטעם. הוא משום שאין דין נראה ביום ההוא. והמבעיר אש גורם שיתעורר הדין. ואם תאמר, הרי עולה לגבוה, דהיינו אש המזבח שנוהג גם בשבת. ומשיב, במושבותיכם כתוב, ולא לגבוה. ואש ההוא העולה לגבוה, עולה להכניע דין אחר, שלמדנו, יש אש אוכלה אש. ואש המזבח אוכלת אש אחרת. דהיינו שמכניע דין אחר, שלא יהיה לו שליטה בימות החול.