זהר

תיג) ותרא האתון את מלאך יי' וגו'. אמר רבי יצחק, וכי אמאי חמאת היא, ובלעם דהוה חכים כל כך לא חמא. אמר רבי יוסי, ח"ו דההוא רשע יסתכל בחיזו קדישא. אמר ליה, אי הכי, הא כתיב נופל וגלוי עינים. אמר ליה לא שמענא בהא מידי ולא אימא. א"ל אנא שמענא, דכד הוה אצטריך לאסתכלא, הוה נפיל וחמי. והשתא לא אצטריך לאסתכלא.

פירוש הסולם

תיג) ותרא האתון את מלאך ה' וגו': א"ר יצחק, וכי, למה האתון ראתה, ובלעם שהיה כל כך חכם, לא ראה. אמר רבי יוסי, חס ושלום. שאותו רשע יסתכל במראה קדוש. שיוכל לראות מלאך ה'. אמר ליה, א"כ הרי כתוב, נופל וגלוי עינים. אמר לו לא שמעתי בזה כלום, ואיני אומר. אמר לו, אני שמעתי כי כשהיה צריך להסתכל היה נופל, וראה. ועתה אצל המלאך, לא היה צריך להסתכל. וע"כ לא ראה.