זהר

שמט) אמר רבי אבא, תא חזי, בקדמיתא כד עאלו ישראל בקיימא דקב"ה, לא עאלו כדקא יאות. מאי טעמא. בגין דאתגזרו ולא אתפרעו, ולא אתגלייא רשימא קדישא. כיון דמטו הכא, מה כתיב, שם שם לו חק ומשפט. תמן עאלו ישראל בתרין חולקין קדישין, בההוא גלויא דאתגליא רשימא דלהון, ואקרון חק ומשפט. חק: כמה דאת אמר ותתן טרף לביתה וחק לנערותה. ומשפט: כמה דאתמר משפט לאלהי יעקב. ושם נסהו, בההוא את קדישא. כד"א, כי חק לישראל הוא. בספרא דרב ייבא סבא, אמר מלה על ההוא חוטרא קדישא.

פירוש הסולם

שמט) אמר רבי אבא וכו': אר"א, בוא וראה, בתחילה כשנכנסו ישראל בברית הקב"ה, לא נכנסו כראוי. מה הטעם. משום שמלו ולא פרעו, ולא נגלה הרושם הקדוש. כיון שהגיעו כאן למרה, מה כתוב, שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. שפירושו, שם נכנסו ישראל בשני חלקים הקדושים, מלכות ויסוד שזכו בהם ע"י מילה ופריעה, בגילוי ההוא שנגלה הרושם שלהם ונקראו חק ומשפט. חק, זה מלכות, כש"א ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. שסובב על המלכות ורומז על מילה ומשפט, כמ"ש משפט לאלקי יעקב. שהוא יסוד רומז להמוחין המתגלים ע"י הפריעה, הנקרא משפט. ושם נסהו היינו באות הזה הקדוש. שמפני היותו חק, שייך נסיון. כמ"ש כי חק לישראל הוא. בספר ר' ייבא סבא אמר דבר על מטה ההוא הקדוש, שעליו נאמר, ויורהו ה' עץ.