זהר

שכא) ת"ח, כתיב מימינו אש דת למו, דהא מימינא אתגלי מה דאתגלי. מה בין האי להאי. אמר ר' יוסי, הכא בסיני, רישא וגופא דמלכא, דכתיב ויט שמים וירד, ובאתר דאית רישא, אית גופא, אבל ביחזקאל כתיב, ותהי עליו שם יד יי', דאתגלי ידא, ולא גופא. ותנינן, אפילו בידא, יד יי' עלאה, יד יי' תתאה.

פירוש הסולם

שכא) ת"ח וכו': בוא וראה כתוב, מימינו אש דת למו, כי מימין נגלה מה שנגלה. שואל, מה בין זה לזה של יחזקאל. אמר ר' יוסי, כאן בסיני היה ראש וגוף של המלך, שכתוב, ויט שמים וירד. כי לפני זה כתוב, עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו' וירד, הרי שיש כאן ראש, שנאמר בו אף ופה. ובמקום שיש ראש יש גוף. אבל ביחזקאל כתוב, ותהי עליו שם יד ה', שנגלה יד ולא גוף. ולמדנו, אפילו ביד, יש יד ה' עליונה דהיינו יד של ז"א, ויש יד ה' תחתונה דהיינו המלכות שנקראת יד. ולו נגלה יד התחתונה.