זהר

שז) תאנא, מה כתיב ביה ביחזקאל, כד חמא גבורן נימוסי קב"ה, דכתיב, וארא והנה רוח סערה באה וגו', רוח סערה אמאי. א"ר יוסי, לתברא ארבע מלכוון. א"ר יהודה, תנינא, רוחא רבה, דאתער בנימוסי גבורה דלעילא באה מן הצפון. מצפון לא כתיב אלא מן הצפון ההוא דאשתמודע לעילא, ההוא דטמיר וגניז לעילא.

פירוש הסולם

שז) תאנא מה כתיב וכו': למדנו. מה כתוב בו ביחזקאל, כאשר ראה הגבורות מנהגיו של הקב"ה. שכתוב, וארא והנה רוח סערה באה וגו'. רוח סערה למה. אמר ר' יוסי, כדי לשבר ארבע מלכיות. אמר ר' יהודה, למדנו, הוא רוח גדול שנתעורר במנהגי הגבורה של מעלה. באה מן הצפון: מצפון לא כתוב, אלא מן הצפון, עם ה' הידיעה, יורה על רוח ההוא הנודע למעלה, ההוא, שמכוסה וגנוז למעלה. רומז על מלכות דמדת הדין, המכוסה וגנוזה בג"ר דכל מדרגה.(כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף מ"ד ד"ה וטעם).