זהר

קכג) יכול כחנניה מישאל ועזריה, דאתתקפו ואמרו, הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין, יכול לשזבותנא מגו אתון נורא יקידתא ומן ידך מלכא ישזיב. ת"ח, דאי לא ישזיב, ולא אתקיים עלייהו קב"ה, אשתכח שמיה דקב"ה, דלא יתקדש בעינייהו דכלא, כמה דאמרו. אלא, כיון דידעו דלא אמרו כדקא יאות, אהדרו ואמרו, והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו'. בין ישזיב בין לא ישזיב ידיע להוי לך מלכא וגו'. ותנינן דמלה אודע להו יחזקאל, ושמעו וקבילו מניה, דקב"ה לא אתקיים עלייהו, בגין דיקבלון אגרא. וכדין אהדרו ואמרו, והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו'.

פירוש הסולם

קכג) יכול כחנניה וכו': אפשר לפרש את הבטחון, על דרך שאמרו חנניה מישאל ועזריה, שבטחו ואמרו,​ הן איתי אלהנא וגו' דהיינו שבטחו, שהקב"ה יצילם בודאי מכבשן האש, ואומר שאינו כן, אלא בוא וראה, אם לא יצילם ולא יתיחד עליהם הקב"ה, נמצא שלא יתקדש שמו של הקב"ה בעיני כל, כמו שאמרו. אלא אחר שידעו שלא אמרו כראוי, חזרו ואמרו, והן לא ידיע להוי לך מלכא וגו' דהיינו שאמרו, בין שיציל ובין שלא יציל יהיה ידוע לך שלא נשתחוה לצלם.
ותנינן דמלה וכו': ולמדנו שדבר זה הודיע להם יחזקאל, ושמעו והאמינו לו, אשר הקב"ה לא יתיחד עליהם, ולא יצילם, ואמר להם זאת, כדי שימסרו נפשם ויקבלו שכר. ואז חזרו ואמרו, והן לא ידיע להוי לך וגו' לא נסגוד.