זהר

ריז) רבי אלעזר אמר, מ"ט בקדמיתא ישראל, ולבתר יעקב, דכתיב וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. אלא, כד אתא ראובן, ובלבל ההוא ערסא, אמר, ומה תריסר שבטין הוו ליה לאבא לקיימא בעלמא, ולא יתיר, והשתא בעי לאולדא בנין, דילמא אנן פגימין, דאיהו בעי לאולדא אחרנין כמלקדמין. מיד בלבל ההוא ערסא, ואתעכב ההוא שמושא, כאילו עבד קלנא לגבי שכינתא, דשריא על ההוא ערסא. ועל דא כתיב, וישמע ישראל, דהא בשמא דא, אסתלק גו תריסר דאתכסיין, דאינון תריסר נהרי אפרסמונא דכיא.

פירוש הסולם

ריז) רבי אלעזר אמר וכו': רא"א, מה הטעם שמתחילה ישראל, ואחר כך יעקב שכתוב, וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. ומשיב, אלא כשבא ראובן ובלבל את המטה, אמר, ומה זה, הרי י"ב שבטים היו לו לאבי לקיים בעולם ולא יותר, ועתה הוא רוצה עוד להוליד בנים, וכי פגומים אנחנו, שהוא רוצה להוליד אחרים במקומנו כבתחילה. מיד בלבל המטה, ונעכב אותו השמוש, ונחשב, כאלו עשה בזיון כלפי השכינה, ששרתה על אותה המטה. ועל כן כתוב וישמע ישראל, כי בשם הזה נתעלה תוך י"ב מדרגות שנתכסו, שהן י"ב נהרות אפרסמון טהור. פי' ששם ישראל הוא למעלה מחזה דז"א ששם ד' ספירות חו"ב תו"מ שבכל אחת ג' קוין שה"ס י"ב נהרי אפרסמון טהור. והם נתכסו, כי מחזה ולמעלה ה"ס חסדים מכוסים. ויעקב היה רוצה להוליד עוד י"ב בנים מבחי' י"ב שבשם ישראל, שהם חסדים מכוסים. ונמצא ראובן שבלבל יצועי אביו, פגם בבחינת י"ב שבשם ישראל, ולא כלום בי"ב דיעקב שכבר היו ונשלמו, וע"כ כתוב וישמע ישראל אבל בני יעקב היו י"ב שלמים.