זהר

תשלו) ויפח באפיו נשמת חיים וגו', אורייתא אתקבלת על אדם, חזו מה דעבד בר נש דא, דקב"ה יהיב ביה נשמתא קדישא, למיהב ליה חיין לעלמא דאתי, והוא בחובתיה, אתחזר לההיא נפשא חייתא, דהוא נפשא דבעירתא, דאפיקת ארעא לבעירתא ולחייתא. הה"ד, תוצא הארץ נפש חיה למינה.

פירוש הסולם

תשלו) ויפח באפיו נשמת חיים וגו': התורה צועקת על אדם הראשון ראו, מה שעשה אדם הזה, כי הקב"ה נתן בו נשמה קדושה, לתת לו חיים לעולם הבא, והוא, בעונותיו, הוחזר לאותה נפש חיה, שהיא נפש הבהמית שהוציאה הארץ בשביל בהמות וחיות. ז"ש תוצא הארץ נפש חיה למינה.