זהר

תשכז) ותמצא בשמים בריאה, ואחר כך עשיה. בריאה בורא השמים, כלומר מאין. עשיה, לעושה השמים, מדבר ממשות, מהאור של מעלה. וא"ר תנחום, עשייה הוא תיקון הדבר בגודל ומעלה מכמות שהיה. כמא דאת אמר, ויעש דוד שם.

פירוש הסולם

תשכז) ותמצא בשמים בריאה וכו': ותמצא בשמים, לשון בריאה, ואח"כ עשיה. בריאה, שכתוב, בורא השמים, כלומר יש מאין, שהוא גוף השמים. עשיה, שכתוב, לעושה השמים, דהיינו מדבר ממשות, מהאור של מעלה שהוא צורת השמים. וא"ר תנחום, עשיה, פירושו, תקון הדבר, בגודל ובמעלה יותר משהיה. כמו שאתה אומר, ויעש דוד שם. לפיכך בורא השמים נאמר על הגוף. לעושה השמים נאמר על הצורה, שהיא השלמות והמעלה.