זהר

קפ) זכאה, צלותא דנפקא מפומך, כגוונא דקב״ה נחית על טורא דסיני, ואתמר ביה כי את אשר ישנו פה וגו׳, הכי כד אנת תשתדל באורייתא ובצלותא. קב״ה כניש עלאין ותתאין, וכל אינון נשמתין דהוו, וכל דעתידין למהוי, וכל משריין דמלאכים, ונחית בצלומא דילך, לקבלא צלותא דילך, אורייתא דילך, בגין דמחשבתא דילך ליחדא לקב״ה ושכינתיה בכל משריין דילה, עילא ותתא.