זהר

שפ) ויזכור אלהים את רחל. בשרה כתיב פקידה, וברחל כתיב זכירה, אמאי. בגין דזכור אתרשים ביעקב, דאיהו ברית שלום, כד אתעביד יוסף. ובמה, כד נטל שור בהדיה, דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף בכור, דההוא שור דנטל, בכור שורו ודאי. וההוא שור תם, ויעקב איש תם, רבון ושליט, מאריה דביתא, דההוא שור תם שארי בגויה. ע״כ.

פירוש מעלות הסולם

שפ) ויזכור אלקים את וגו': ויזכור אלקים את רחל. שואל בשרה כתוב פקידה וה' פקד. וברחל כתוב זכירה למה. ומשיב משום שזכור נרשם ביעקב שהוא ברית שלום כשנעשה יוסף. ובמה כשנטל עמו בחינת שור שלא יתן חוזק לצד האחר. ולפיכך נקרא יוסף בכור, כי שור ההוא שלקח בכור שורו ודאי. וזה הוא שור תם, ויעקב איש תם, רבון ושולט בעל הבית, שאותו שור תם שורה בתוכו. (ועיין בפרשת שלח בסלם במאמר מה בין תם לתמים).