זהר

רפו) ויהי ביום השלישי, כתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והיינו ביום השלישי. ר' שמעון אמר, בשעתא דקב"ה בעא לאתגלאה בטורא דסיני, קרא קב"ה לכל פמלייא דיליה, אמר לון, השתא ישראל רביין, דלא ידעין נימוסי, ואנא בעי לאתגלי עלייהו, אי אתגלי עלייהו בחילא דגבורה, לא יכלין למסבל. אבל אתגלי עלייהו ברחמי, ויקבלון נימוסי, הה"ד, ויהי ביום השלישי. ביום השלישי ודאי דאיהו רחמי מנלן. דכתיב, ויט שמים וירד.

פירוש הסולם

רפו) ויהי ביום השלישי: כתוב, היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. והיינו שכתוב, ויהי ביום השלישי. ר' שמעון אמר. בשעה שהקב"ה רצה להתגלות בהר סיני, קרא הקב"ה לכל הפמליא שלו, אמר להם, עתה, נער ישראל, שאינם יודעים מצותי, ואני רוצה להתגלות עליהם ברחמים ויקבלו מצותי. ז"ש ויהי ביום השלישי. ביום השלישי ודאי, שהוא ת"ת, שהוא רחמים. מאין לנו, שכתוב, ויט שמים וירד. ושמים הוא ת"ת, שהוא רחמים כנ"ל.