זהר

נה) הגמון אחד בא לרבי אבהו, ואמר, אית לאתכנפא כל עלמא עלייכו, כעל האי גובא, לאובדא לכון מן עלמא, בשעתא חדא. אומה דא היא לא פלחה למארה, כתיב, ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה. אי היא סטייא, כל עלמא ייבד בגינה. א"ל, והא אתון עבדין לה דתסטי ולא תהו באורחא דכשרא. א"ל, חובתכון עבדין לאתערא לן. א"ר יהודה, שפיר קאמר ההוא הגמון.

פירוש הסולם

נה) הגמון אחד בא וכו': שר אחד בא לר' אבהו. ואמר, יש לקבץ את כל העולם עליכם, כעל הארבה הזה, להאביד אתכם מן העולם, בשעה אחת. אומה זו, אם אינה עובדת רבונה, כתוב, ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה. אם היא תשטה, יאבד בל העולם בשבילה. אמר לו, והרי אתם עושים לה שתשטה ולא תלך בדרך הישר. א"ל חטאתיכם עושים לעורר אותנו להצר לכם. א"ר יהודה יפה אמר אותו השר.