זהר

מה) אדמיך רבי אבא, ורבי יוסי הוה יתיב, חמא לרבי אבא, דאנפוי מסמקי טפי, והוא חייך, וחמא נהורא רבא בביתא. א"ר יוסי, שמע מיניה דשכינתא הכא. ארכין עינוי, יתיב תמן. עד דהוה סליק שחרותא דצפרא, ונהורא הוה נהיר בביתא, עד דזקף עינוי, חמא צפרא ואתחשך ביתא.

פירוש הסולם

מה) אדמיך ר' אבא וכו': נרדם רבי אבא, ור' יוסי היה יושב. ראה את ר' אבא, שפניו מתאדמים ביותר, והוא צוחק, וראה אור גדול בבית. א"ר יוסי, משמע מזה, שהשכינה היא כאן. השפיל עיניו, ישב שם עד שהיתה עולה השחרות שבבוקר, והאור היה מאיר בבית. בעוד שהיה נושא את עיניו, ראה את השחר ונחשך הבית.