זהר

ל) אדהוו יתבי, הא חיויא רברבא אתי, בתוקפא דשמשא, אעבר קמייהו. א"ל ר' אלעזר, חיויא חיויא, סטי לך מאורחך, דהא ההוא גברא תב, ואתנחם על מה דעבד, ולא יוסיף למיעבד ההוא מלה. תווהו חברייא, אמר ר' אבא, מאי האי. אמר לון שתיקו.

פירוש הסולם

ל) אדהוו יתבי הא וכו': בעוד שהיו יושבים, הנה בא נחש גדול בגבורת השמש, ועבר לפניהם. אמר לו ר' אלעזר, נחש נחש נטה מדרכך, כי אותו אדם כבר שב וניחם על מה שעשה, ולא יוסיף לעשות אותו הדבר. תמהו החברים. אמר ר' אבא, מה זה. אמר להם שתקו.