זהר

רכח) בוצינא דאתמשך מניה מדידו, דחד חוטא ירוקא, שלהבותא דתהו. בטש בידוי בשעתא דבר נש נאים, ורשים רשימין ושרטוטין בידיה, וכפום עובדין דב"נ הכי אתרשים. ואלין אתוון מתהפכן מתתא לעילא, וידעי לון חברי קשוט, ברשימו דאתוון דבוצינא, וכל אלין חילין דלגו בב"נ, עבדין רשומין ושרטוטין אתוון מתהפכן. מאן דרקים דא, רקים בשפולי משכנא. כד"א, רקמתי בתחתיות ארץ. בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין.

פירוש הסולם

רכח) בוצינא דאתמשך מניה וכו': המאור, שנמשך ממנו המדידה, דהיינו המסך דחירק, המודד את שיעור הקומה, של חוט אחד ירוק, שהוא קו אמצעי שיש לו גוון ירוק. שהוא מקבל המסך הזה מן המלכות שהיא שלהבת של התהו, דהיינו האש של מלכות דמדת הדין הנקרא תוהו, מכה בידיו על האדם בשעה שהוא ישן, ורושם רשימות וקוים בידיו. וכפי מעשי האדם כך נרשם. ואלו האותיות מתהפכות בו ממטה למעלה, ויודעים אותם החברים צדיקי האמת ברשימת האותיות של המאור, דהיינו מלכות הנ"ל, וכל הכחות שבפנים האדם עושים רשימות וקוים ואותיות מתהפכות. מי שרושם זה, רושם בסוף המשכן, שהוא המלכות הנקראת משכן, כמש"א רקמתי בתחתיות ארץ, דהיינו בתחתיות המלכות הנקראת ארץ. שהיא נרקמת ג"כ מכח שלהבת המלכות דמדת הדין, כמו הידים של האדם. ברוך הוא וברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים.