זהר

רכז) וההוא נפש איהו יסודא לעובדי גופא. כפום עובדין דההוא נפש בגופא, הכי אתחזי במשכא לבר. רוחא דא אתטמר לגו. וההוא אחזי לבר, סליק ונחית, ובטש באנפוי, ואחזי דיוקנין ורשימין. בטש במצחיה, אחזי דיוקנין ורשימין בטש בעינוי, ואחזי דיוקנין ורשימין. הה"ד הכרת פניהם ענתה בם.

פירוש הסולם

רכז) וההוא נפש איהו וכו': ונפש ההיא היא יסוד למעשי הגוף, כפי מעשי הנפש ההיא בגוף, כך נראה בעור מבחוץ, הרוח נגנז מבפנים, וההיא, דהיינו הנפש, נראה מבחוץ, עולה ויורדת ומכה בפניו ומראה צורות ורשימות, מכה במצחו ומראה צורות רשימות, מכה בעיניו ומראה צורות ורשימות. ז"ש, הכרת פניהם ענתה בם.