זהר

קכה) תנינן כתיב וגם אני אכה כפי אל כפי, דלהוו דא עם דא בפלוגתא ויסתלקו ברכאן מעלמא, הואיל וגאותא דישראל אתיהיבת לעמין. כד מתחברן כחדא, כתיב, כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת רמז לחבורא חדא. וכד הוו בחבורא חדא, כתיב, ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'. ויברא אלהים דא סליקו דמחשבה ברזא פנימאה. את האדם: רזא דכר ונוקבא כחדא, בצלם אלהים רזא דכף.

פירוש הסולם

קכה) תנינן, כתיב וכו': למדנו, כתוב, וגם אני אכה כפי אל כפי. פירושו, שתהיינה זו עם זו במחלוקת, ותסתלקנה הברכות מעולם, משום שגאות ישראל ניתנה לעכו"ם. כי מיחוד ימין ושמאל נמשכות משמאל ג"ר לישראל, שהן גאותם, וכשהם במחלוקת, יונקים העכו"ם מקו שמאל, וגאות ישראל ניתנה לעכו"ם. כשמתחברים יחד, כתוב, כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת, שזה רמז לחיבור אחד. דהיינו שהעשרה שמימין ושמאל נעשו כף אחת. וכשהם בחבור אחד, כתוב, ויברא אלקים את האדם בצלמו וגו'. ויברא אלקים, הוא הסתלקות המחשבה בסוד הפנימית. פירוש. שתחלת הכל צריכים להמתיק המלכות בבינה, שהוא מדת הרחמים דהיינו ע"י עלית המלכות לבינה, הנקראת מחשבה. ואז נסתלקו הג"ר של המחשבה, שהן הפנימית שלה, (כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף י"ד אות י"ג בסולם ע"ש כל ההמשך) ונשארה בו"ק שהן חצי מדרגה. ופעולה זו מכונה ברא או ויברא, שהיא לשון מיעוט. ולולא מיעוט הזה לא היה האדם ראוי לקבל מוחין. (כנ"ל ב"א דף ז' ד"ה וכבר ע"ש) את האדם, ה"ס דכר ונוקבא ביחד. כי את היא נוקבא ואדם הוא דכר. בצלם אלקים, ה"ס כף. דהיינו ב' הכפות ימין ושמאל בעת שנעשו כף אחת, שאז יוצא מהן כל המוחין העליונים.