זהר

פ) תלת קמיטין עלאין רברבין במצחיה בשעתא דאיהו מליל. תלת קמיטין קריב לעינא חד. ותלת קמיטין על עינא אחרא. בכי בשעתא דארגיז. דא איהו טב יתיר מכמה דאתחזי. ארמי בתר כתפוי כל מלין דעלמא, בין בעובדוי, בין במלין אחרנין, ולא חייש. אצלח באורייתא. כל בר נש דישתדל בהדיה יתיר ממלין אחרנין דעלמא, לזמנין אתדבק רעותיה בקדשא בריך הוא, ולזמנין לא. בדינא לא אצלח. אתרחק איהו מן דינא. ורזא דא את נ' בלחודוי, דלא אתכלילת באת ז'. ובגין דלא אתכלילת באת ז', אתרחק מן דינא, ולא קאים ביה, ורחימותא איהו סטרא דיליה.

פירוש הסולם

פ) תלת קמיטין עלאין וכו': אם שלשה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת. בוכה בשעת כעסו. זה הוא יותר טוב ממה שנראה. משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם. הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עמו, ירויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם כנ"ל. לפעמים מתדבק רצונו בחקב"ה ולפעמים לא. בדין לא מצליח. הוא מתרחק מן דין. וזה סוד אות נ' בלבדה, שאינה נכללת באות ז'. ומשום שאינה נכללת באות ז' הוא מתרחק מן דין, ואינו עומד בו. והאהבה הוא הצד שלו.