זהר

שפב) פתח חבריה טייעא ואמר, הבקר אור והאנשים שלחו וגו', מאי הבקר אור. הכי אוליפנא, מהו בקר. אלא בזמנא דאתי צפרא, ודינין מתעברן, וחסד בעא לאתערא, כל אינון דאתיין מסטרא דא, מבקרי לאתרייהו, לזמנא ברכאן לעלמא. ודא הוא הבקר אור, דהא רחמי מתישבי לעלמא, וחסד קאי באתריה, כדין הוא בקר אור. וכתיב וירא אלהים את האור כי טוב.

פירוש הסולם

שפב) פתח חבריה טייעא וכו׳: פתח חברו הסוחר ואמר, הבקר אור והאנשים שלחו וגו׳, מהו הבקר אור. ומשיב, כך למדתי, מהו בקר, היינו בזמן שבא הבקר, והדינים נעברים, וחסד רוצה להתעורר, כל אלו הבאים מצד הזה, מצד החסד, מבקרים את מקומם, דהיינו החסד, להמציא ברכות לעולם. וזהו, הבקר אור, שהרחמים מתישבים בעולם, והחסד עומד במקומו, אז הוא בקר אור, וכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב. אשר האור הוא חסד, טוב הוא יסוד, שנקרא טוב ונקרא בקר. שהחסד נתעורר ע״י הבקר שהוא יסוד. וזהו הבקר אור.