זהר

כג) כתב פתקא לעידן רמשא, ושויה בפום שפנינא, ואזלת לגביה דרבי יוסי, דהוה בדוכתיה, ועינוי מחכאן. כיון דחמא לה, אמר, שפנינא. כמא את מהימנא מכל עופא דשמיא, קרא עליה, ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.

פירוש הסולם

כג) כתב פתקא לעידן וכו׳: כתב מכתב לעת ערב, ושם אותו בפה היונה. והלכה אל ר׳ יוסי, שהיה עוד במקומו ועיניו מחכות. כיון שראה אותה, אמר, יונה, כמה את נאמנת, יותר מכל עוף השמים. קרא עליה, ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.